עבודת חקר | עבודת גמר בסטילס יב

מבוא

פרויקט הגמר שלי עוסק בצילום אפל- פנטזיה אפלה. פנטזיה אפלה היא סוגת פנטזיה ביצירות ספרותיות, אמנותיות וקולנועיות המשלבות נושאים מפחידים וקודרים של פנטזיה. באופן נרחב המונח משמש להתייחסות ליצירות פנטזיה בעלות אופי קודר, אווירה מאיימת ותחושות פחד.

עבודת החקר שלי עוסקת בייצוגים של פנטזיה אפלה בצילום , ובביטויים סוריאליסטיים צילום.

אנו חיים בתקופה בה הפחד מלווה את חיינו ביום יום. אנו מנסים להימנע ממנו אך לאחרונה ההתרחקות מהפחד נהייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. החיים שלנו נראים כלקוחים מתוך סרט אימה, הפחד מהווה חלק משמעותי מחיינו. מפחדים למות, מפחדים לפגוע בקרובים שלנו, מפחדים מהמשטרה, מהשלטון, ממגע עם אנשים, להסתובב ברחוב.

תחושת הפחד היומיומית בסיטואציה שנקלענו אליה הוא זה שהוביל אותי לצלם את הסדרה שלי בנושא "פנטזיה אפלה".

בעבודת הגמר שלי אתעסק בשאלות של מה הופך ייצוג למפחיד, איזה ביטויים של פחד יש בחיי וכיצד אפלה וקדרות מייצגים עבורנו מחוזות של חרדות ומוזרויות.

לכן, בעבודת החקר בחרתי לחקור צלמים שצילמו צילומים סוריאליסטים במטרה להבין כיצד צילומים בעלי אופי סוריאליסטי מתפרשים אצלנו כמשהו אפל וקודר, לראות ולנתח ייצוגים אפלים בצילום.

מכאן שעבודת החקר שלי תחקור את הזרם הסוריאליסטי וכיצד קיבל ביטוי צילום וכן אבחן את עבודתוהם שך מאן ריי וקייל תומפסון. מאן ריי כאבי הצילום הסוריאליסטי ותומפסון כמי שנותן ייצוגים של חלומות ופחדים בצילומיו.

זרם הסוריאליזם

סוריאליזם הוא זרם באמנות שפרץ לעולם בשנות ה - 20 על ידי אנדרה ברטון שיצר את האמנות הסוריאליסטית לראשונה. עקרונות הסוריאליזם כוללים עליונות הדמיון על פני השכל, שלטון הלא-מודע (חוסר הבנה של המתרחש וחוסר מודעות למתרחש), אסוציאטיביות חלומית, מרכיבי תודעת הסובייקט והגדרה חדשה של המושג אמנות. (גורביץ' וערב 2012).

התודעה הסוריאליסטית התרחבה אל תפיסת המציאות של שנות ה20. בעוד שעד כה הראייה המקובלת הייתה ראייה ריאלית ורציונלית, המתבססת על עובדות מדעיות והוכחות. החלה הראייה הסוריאליסטית לקבל מקום בחיי היומיום, באופן שבו המתבונן רואה ומבין את העולם. נוצר מימד חדש לגמרי- מימד קסום, לא מובן, בדיוני אשר בא לסלק את המובן מאליו אשר קיים ביצירות אמנות. הסוריאליזם בא לשבור מוסכמות, סמלים ורעיונות- כל דבר מובן מאליו הופך לשונה ומוזר. הסוריאליזם הוציא את האדם משגרתו- זעזע, הימם והידהם, זה היה עולם תוכן חדש.

לפי גוביץ' וערב (2012), לתנועה הסוריאליסטית שלוש מוטיבציות מרכזיות:

להתנגד לקונפורמיזם, לסדר המוכר הנורמלי, התכליתי והרציונלי.
להפגיש באופן אלים ופיוטי בין מישורים שונים, שנחשבו סותרים זה עם זה, כגון המפגש בין החלומי למציאותי, בין הביולוגי לתרבותי וכו.
לתאר את הממד הבלתי ודאי של האובייקטים ושל התודעה האנושית המפרשת אותם.

הצילום הסוריאליסטי תפס תפקיד מרכזי בהתפשטות רעיונות התנועה.

בצילום הסוריאליסטי בלטו הטכניקות חשיפה כפולה, הדפסה משולבת ומונטאז' וגם היפוך המצלמה ועיוות התמונות. טכניקות אלו יצרו את האיחוד בין החלום למציאות, בין הידוע לבדיוני. הצילום הסוריאליסטי לא היה רק ייצור תמונות מוזרות אלא גם ניסיון להפטר מההקשר הישיר שניתן ליצירה והפריית דימיון הצופה. (מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, 2004)

הצילום הסוריאליסטי עבר כברת דרך ארוכה- הטכניקות התחילו מטריקים במצלמה או בחדר החושך והתפתחו עד היום לעידן הפוטושופ והמחשבים. קנטילפטיס (2014) התייחסה לאמני צילום סוריאליסטי לאורך השנים ולחשיבותם בעיצוב ז'אנר הצילום הסוריאליסטי, וציינה כי אמנים אלו פיתחו שיטות יחודיות כל אחד בדרכו על מנת לייצר צילומים המשתייכים לז'אנר זה.

ישנם ייצוגים סוריאליסטים רבים בצילום ואותם אחקור באמצעות עבודותיהם של שלושה צלמים מאן ריי, קייל תופמסון ותמרה דין.

מאן ריי

מאן ריי נולד בשנת 1890 בפילדלפיה, ארהב. כאשר היה בן 7 משפחתו עברה להתגורר בברוקלין. בסיום לימודיו בתיכון הוצעה לו מלגה ללימודי אדריכלות אך הוא רצה לעבוד כצייר- וכך היה.

בשנת 1915 הציג את תערכותו הראשונה. בשנת 1921 עבר לפריז, שם הציג רבות בתערוכת התנועה הסוריאליסטית ועבד לצד אמנים השייכים לתנועה. ריי עסק בפיסול, ציור, רישום, אדריכלות וכתיבה אך נודע בשל עיסוקו בצילום. על מנת לתעד את עבודות האמנות שלו הוא החל ללמוד לצלם ובדרך כך התחיל את עיסוקו בצילום.

מאן פרץ לתודעת הצילום הסוריאליסטי בשנת 1919. הוא ידוע ביותר בזכות הצילום והפוטוגרמות הסוריאליסטיות שלו. מאן ריי ניסה לייצר שיח צילומי לא קונבנציונלי. דבר זה הוביל אותו לגלות את שיטת הסוריאליזציה דרכה יצר את הפוטוגרמות המיוחדות שלו.

פוטוגרמות הן תצלומים שנעשו ללא מצלמה, כלומר, אדם יוצר תצלום בעצמו על ידי התמקמות בחדר חשוך, הנחת חפצים על גבי נייר צילום, ואז חשיפת האור והנייר. ברגע שנפתח נייר הצילום, יתגלו צורות לבנות שבהם האובייקטים ישבו.

שיטת צילום נוספת של מאן ריי הייתה "העמדה עליונה"- טכניקה שבה מדפיסים שני נגטיבים על נייר אחד על מנת ליצור מימד נוסף לצילום ואמנות שהייתה ייחודית לו.

צילומיו של מאן ריי הם הכרות עם צילום סוריאליסטי בשיטות שונות. הוא השתמש בטכניקות כמו הזזה, בחשיפות כפולות, במונטאז' ובהדפסה משולבת.

דבר נוסף שריי היה מזוהה איתו הינו הדיוקנאות שיצר למפורסמים בהם ניסה להעביר נקודת מבט אחרים להסתכל על אדם בפורטרט. תצלומיו הם מהתצלומים הסוריאליסטים המשפיעים ביותר בכל הזמנים.

קייל תומפסון

תומפסון נולד בשנת 1992,בשיקגו שבארה"ב, כיום בן 29. בסוף התיכון, בגיל 19, לאחר שנאלץ לנסוע במשך שעה לאסוף את אחיו באילינוי, ארץ ילדותו, הדרך הייתה שרועה בבתים נטושים והדבר עניין אותו. הוא החל לחקור את הבתים הללו ותיעד הכל במצלמה. בהמשך הפך תיעודים אלו לצילומים עם מחשבה מאחוריהם. בילדותו חווה דיכאון עמוק והדבר מתבטא בצילומיו בסדרותיו השונות.רוב תצלומיו הם תצלומים עצמיים כיוון שהוא טוען שהם הכנים והאינטימיים ביותר ודרכם הוא מביע את רגשותיו בצורה הטובה ביותר. את הצילומים הללו הוא מצלם בעזרת טיימר מרוחק ועוזרים. בראיון ל"my modern met" הוא מספר כי שיטה זו עוזרת לו בכך שהמצולם, הוא עצמו, עסוק רק ביצירת התמונה, בתנועה ובפריים ולא בצילום עצמו באותו הרגע, ההכנה לצילום עצמו נוצרת לפני. בנוסף, הוא מספר על סגנון הצילום שלו שהוא קודם לפני הצילום מתכנן את הפריים לפרטי פרטים, לרוב גם משרטט אותו במחברת רישום על מנת לדייק. בהרבה מסדרותיו, כמו בסדרה "עיר רפאים" תומפסון מצלם במקומות המזכירים את נוף ילדותו. הוא מגדיר את תצלומיו כתצלומים סוריאליסטים. הוא משתמש הרבה בפריימים העוסקים במים וטבע ובשילוב של הטבע הפראי עם העירוניות. בנוסף,

רעיונות לצילומיו מגיעים גם מהחלומות שלו. הוא כותב את החלומות כשהוא מתעורר ובעקבותיהם מצלם. באתר של תומפסון, הוא מתאר את עבודתיו כעבודות סיפוריות אשר אינן תחומות עם סוף והתחלה מוגדרים, הוא מנסה לייצר דימוי אשר יש בו רבדים רבים ולא משמעות אחת ברורה.

תמרה דין

תמרה דין צלמת אוסטרלית אשר צילומיה עוסקים בחיבורים שלעיתים נראים כבלתי אפשרים בין גוף האדם לבין הטבע. כמו תומפסון גם דין משלבת בצילומיה את הטבע הפראי. בהיותה מפגישה בין מישורים שונים שאינם תמיד בהרמוניה טבעית או באופן בו אנו רגילים לראות את האדם בטבע עונים צילומיה להגדרת הצילום הסוריאליסטי, . תמרה דין החלה לצלם בתחילת שנות האלפיים. צילומיה עוסקים בטקסים שעובר האדם בהתבגרותו לאורך השנים, טקסי מעבר. צילומיה מצולמים על רקע הטבע הפראי ומצולמיה בדרך כלל הינם נערים וצעירים. היא מספרת בראיון לartistprofile כי רגעי המעבר המשמעותיים ביותר שלה היו בגילאי העשרה כאשר הנער צריך להפוך להיות אדם בוגר ועצמאי- דבר שלא מלמדים אותו לעשות, לכן מעברים אלו כל כך מסובכים. הדמויות הללו מדגישות את התחושה שדין רוצה לייצר אצל הצופה- הרס האנשים בטבע. היא מעבירה זאת דרך הפגיעות שנשקפת מדמויות הצילום שלה.

השוואה בין הצלמים

בחרתי להשוואת בין שני הצלמים הסוריאליסטים מאן ריי וקייל תומפסון מאר והם מסמלים מצד אחד תקופות שונות ומצד שני מתכתבים בדרך עבודתם. בעוד מאן ריי היה בין הראשונים שעסק בעיבודי תמונות הריי עבודתיו של תומפסון מבוססות על עריכת תמונות בפוטושופ. הפער והדמיון ענינו אותי.

ההיבט המרכזי השונה בין התצלומים של שני הצלמים הוא התקופה. תומפסון מצלם בימים הללו, יליד 92 מצלם במאה הנוכחית, צילום מודרני הכולל איכות תמונה גבוהה, צבעים, חדות ואף את היכולת לעריכת תמונות. הצילום המודרני מביא איתו את האופציות הרבות לצילום עצמי באמצעים טכניים הקשורים למצלמה עצמה ובתוכנות של עריכה דיגיטאלית. בעוד מאן ריי עבד בחדר חושך בפיתוח פילים והיה צריך להמציא את אופן עריכת התמונות בצורה אנלוגית. י. ריי צילם בתחילת המאה ה20 כאשר צילום והדפסת תמונות היו רק בתחילת דרכם ותהילתו הרבה היא גם בשל היצרתיות שלו באופן פיתוח התמונות וכן באופן בו בנה את הפריים. צורת הצילום שלו הייתה פורצת דרך בזמנו. ייתכן והוא שבעצם יצר את הקרקע עליה צמח תומפסון כ 90 שנה אחרי.

לדעתי גם תוכן הצילום הנרטיבי שונה בין השניים. בעוד תומפסון מתבונן פנימה ומשתמש צילום כחקירה עצמית וביטוי לרגשות, חרדות וחלומות שלו ולכן גם עסוק צילום פורטרט עצמי, מאן ריי התבונן החוצה וצילם מודלים שונים וחפצים, כמובן כביטוי אומנותי לעולמות פנימיים שלו אך בהקשר פחות ישיר וברור. . מבחינת הדומה בין צלמים אלו, ם שניהם מצלמים צילום סוריאליסטי על גווניו. גם בצילומיו של תומפסון וגם בצילומיו של ריי יש היבט מוזר ואפל, חוסר הגדרה ברורה במטרה לגרות את עין הצופה. התצלומים שלהם מאוד מסקרנים בהיותם בלתי מציאותיים ובעלי משמעויות נסתרות. הם לא דורשים חיפוש והעמקה בהם. מעבר לכך, לכל צופה תהיה פרשנות אחרת לעבודות וזו מהות הסוריאליזם, יציאה מהברור מאליו והידוע אל פרשנות אישית לאמנות.

סיכום

מתוך סקירת הספרות עולה כי פנטזיה אפלה היא סוגה המשלבות נושאים מפחידים וקודרים של פנטזיה. מכאן אני מפתחת את הפרויקט שלי לעיסוק בנושאים המבטאים עבורי מחוזות אפלים וקודרים. חלקם קשורים לגיל ההתבגרות וחלקם הם פחדים הנמצאים בי. בחרתי בעבדותי לחקור את הצילום הסוריאליסטי וזאת מכיוון שמתוך בירור וקריאה מרובה מצאתי כי זרם זה מתאים ביותר לאופי הצילום שאני רוצה לצלם וכן עונה למה שאני תופסת כצילום אפל ומוזר. כפי שראיתי המאפיין העיקרי של האמנות הסוריאליסטית הואעליונות הדמיון על פני השכל, שלטון הלא-מודע . נראה כי גם בעבודתי ארצה לעסוק בדמיון ובלא מודע ולתת להם ביטוי וויזואלי באמצעות הדימויים שאבחר לצלם. הצלם הראשון שבחרתי לחקור היה מאן ריי, מאד התרשמתי ממנו כפורץ דרך ואדם יצרתי שלא חשב בקונבנציות הקיימות, כפי שכתבתי מאן ריי ניסה לייצר שיח צילומי לא קונבנציונלי. דבר זה הוביל אותו לגלות את שיטת הסוריאליזציה דרכה יצר את הפוטוגרמות המיוחדות שלו. גם אני בעבודתי רוצה לנסות לצלם מתוך אמת פנימית ויצירתיות שאינה עונה תמיד לחוקי הצילום הקונבנציונאליים.

הצלם השני אותו בחרתי לחקור הוא קייל תומפסון אשר צילומיו מעבירים תחושת אפלות ואכן עולה כי את רובן הוא עשה בעקבות חוויות ילדות שעבר, דבר שעיצב את אישיותו ולימים מהווה תשתית לרעיונות צילומיו. תמונותיו הרבות של קייל עוסקות לרוב בצילומים עצמיים סוריאליסטים. גם בעבודתי ארצה לקחת השראה מסגנון צילומיו של קייל המשלב נופים וצילום סוריאליסטי.

הצלמת האחרונה אותה חקרתי היא תמרה דין אשר בצילומיה חוקרת את החיבורים בין האדם והטבע ויוצרת חיבורים שנראים לעיתים כבלתי אפשריים, בעבודתי אבחר לצלם חלק מהצילומים בטבע וליצור חיבורים דומים בין האדם לטבע ובכך לייצר סיפור אשר מתאר חלקים שלעיתים מייצרים תחושת אי נוחות או אפלוליות בשילוב עם הטבע שסביב.

לסיכום לאחר חקירה של אמנות סוריאליסטית וצילומיהם של שלושת הצלמים אני מרגישה שאני יכולה לפתח שפת צילום אישית משלי המבוססת על רעיונות מהסוריאליזם בכלל ומהצלמים הללו בפרט ולמעשה לבנות לעצמי רעיונות צילומיים אשר יבטאו את מה שאני רוצה לומר ואת הדימויים שאני רוצה ליצור.

ביבליוגרפיה

מאן ריי.

מתוך האתר: http://yeda.cs.technion.ac.il:8088/corpus/software/corpora/HeWiki_2013/html/70000-79999/79610.html

סוריאליזם.

מתוך האתר: https://haraayonot.com/idea/surealism/

Behind The Lens: Kyle Thompson’s Haunting Abandoned Portraits Shed Light On Past Demons.

מתוך האתר: https://mymodernmet.com/behind-the-lens-kyle-thompson/

Haunted Photos of a Flooded Ghost Town by Kyle Thompson.

מתוך האתר: https://www.format.com/magazine/galleries/photography/kyle-thompson-ghost-tow n-photography

Kyle Thompson’s Biography.

מתוך האתר: http://www.kylethompsonphotography.com/biography

Photography and Surrealism.